על טיפול / ייעוץ פסיכולוגי:
שאלות שכיחות על פסיכולוגיה ופסיכולוגים
פנייה לטיפול או ייעוץ פסיכולוגי היא החלטה לא פשוטה. לעיתים לוקח זמן עד שהחלטה זו יוצאת מהכוח אל הפועל, והיא כרוכה בהתלבטויות רבות. טיפול פסיכולוגי כרוך בהשקעת זמן, במחויבות רגשית ובהוצאה כלכלית לא מבוטלת. לכן חשוב להגיע אל מטפל שעבר הכשרה מתאימה ורצינית, שאישיותו תתאים לכם ושתרגישו נוח איתו.
אל תתביישו ובקשו פרטים על ההכשרה ועל הניסיון של המטפל, במיוחד אם זו הפנייה שאיננה דרך המלצה מאיש מקצוע או מאדם עליו אתם סומכים.
להלן מספר שאלות ותשובות שכיחות, בתקווה שיעזרו לכם בהחלטה משמעותית זו.
ש: מה ההבדל בין פסיכולוגים קלינים לפסיכולוגים אחרים (חינוכיים, התפתחותיים וכו')?
ת: פסיכולוגים קלינים הם אלו שעוברים את ההכשרה המעמיקה ביותר לטיפול פסיכולוגי, הן במישור התיאורטי והן במישור המעשי. לפיכך הכשרתם מאפשרת להם מיומנות בכל טווח הקשיים וההפרעות, מקלות ועד קשות.
למעשה הפסיכולוגים האחרים מורשים לתת ייעוץ פסיכולוגי, יותר מאשר טיפול פסיכולוגי, ואין בידיהם ההכשרה והמיומנות, להבנה וטיפול במעמקי הנפש והלא מודע.
הכי חשוב לדעת, שאדם המוגדר כפסיכולוג ובעל רישוי עם מספר פסיכולוג, הוא אדם שסיים בהצלחה את התואר השני בפסיכולוגיה. הוא אינו מורש לתת טיפול פסיכולוגי!
פסיכולוג מומחה צריך להתמחות בתחומו מס' שנים תחת פיקוח והדרכה, ובסופו של תהליך לעבור בחינת מומחיות. רק אז הוא יקרא פסיכולוג קליני, פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי וכו'.
לכן, מי שקורה לעצמו פסיכולוג ואין לו מומחיות, למעשה אינו יכול לטפל באנשים. המסקנה מכך היא לברר אם יש רישום של מומחיות בפנקס הפסיכולוגים, מעבר למס' רישוי של פסיכולוג.
ש: מה ההבדל בין פסיכולוגים קלינים לפסיכיאטרים?
ת: פסיכיאטרים הם קודם כל רופאים, והם מורשים לתת תרופות פסיכיאטריות. מלבד זאת הם מטפלים באמצעות שיחות, וחלקם לאחר הכשרה הינם פסיכותרפיסטים.
פסיכולוגים אינם מורשים לתת תרופות, ועוסקים בטיפול נפשי דרך שיחות, טכניקות התנהגותיות, משחק ואמצעים נספים.
ש: מיהו פסיכותרפיסט?
ת: פסיכולוגים קליניים הינם פסיכותרפיסטים מעצם הגדרתם. גם פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים מתחום ההבעה והיצירה בעלי תואר שני, שסיימו הכשרה בביה"ס לפסיכותרפיה, הם פסיכותרפיסטים.
חשוב לזכור שתחום זה הוא מאוד פרוץ, ויש לברר היטב על הכשרתו של הפסיכותרפיסט, וישנם פסיכותרפיסטים מצוינים מהתחומים שהוזכרו.
ש: אילו סוגי טיפול פסיכולוגי / פסיכותרפויטי קיימים?
ת: רוב השיטות לטיפול פסיכולוגי מתבססות על ההנחה שהלא מודע משפיע על חיינו. והטכניקות משתנות. אנליזה פסיכואנליטית, מתקיימת מס' פגישות בשבוע, לתקופת זמן מתמשכת. בטיפול פסיכולוגי פסיכואנליטי/דינאמי, תדירות הפגישות בשבוע נמוך יותר, בד"כ פעם בשבוע, ומשך הזמן קצר יותר.
טיפול / ייעוץ קוגניטיבי התנהגותי נמשך זמן קצר יחסית, והוא מבוסס על טכניקות אימון לשינוי עמדות אמונות והתנהגות.
כמו כן קיימים טיפולים באמנות, מוסיקה, דרמה וכו', טיפול זוגי ומשפחתי.
ש: כיצד בוחרים פסיכולוג או פסיכולוגית?
ת: רצוי לפנות על ידי המלצה הן בסקטור הציבורי והן בפרטי, דרך רופא, פסיכולוג, חברים, אנשי מקצוע, מורים, יועצות, או כל אדם אחר שאתם סומכים עליו.
השירות הציבורי כולל את קופות החולים, מרפאות בריאות הנפש או תחנות לטיפול במשפחה. כמו כן, ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי במסגרת פרטית, או דרך חברות הביטוח.
באינטרנט יש מאגרי מידע לגבי שמות של פסיכולוגים ופסיכותרפויטים, במנועי חיפוש, באתר של משרד הבריאות, באתרים של אגודות מיוחדות ואתרים מקצועיים.
ש: מתי כדאי לפנות לטיפול / ייעוץ פסיכולוגי?
ת: הסבל הנפשי הוא קריטריון עיקרי, רגשות כמו חרדה, דיכאון, עצב, בדידות וחוסר משמעות, גורמים למצוקה נפשית ופגיעה באיכות החיים. כשהאדם חש שהוא אינו יכול להמשיך יותר, שהוא קורס, כדאי שיפנה לעזרה. כמו כן ירידה או שינוי בתפקודי חיים בסיסיים, כמו שינה, אכילה, בתפוקה בעבודה או בלימודים, הינם תמרור אזהרה לקושי נפשי שדורש טיפול פסיכולוגי.
ש: האם טיפול / ייעוץ פסיכולוגי חייב להיות ארוך?
ת: הדבר תלוי בגישה ובסוג הבעיה. ישנן בעיות ספציפיות בהם שאר תחומי החיים לא נפגעים, כמו חרדת מבחנים למשל, ואז אפשר לטפל באופן ממוקד בשיטות קוגניטיביות התנהגותיות שבדרך כלל נמשכות זמן קצר יותר. ישנם גם טיפולים פסיכולוגים קצרי מועד בשיטה הדינאמית, המתמקדים בקונפליקט ספציפי.
במקרים אחרים טיפול פסיכולוגי הוא תהליך ממושך, שמטרותיו רחבות יותר, ואף יכולות להשתנות במהלך הטיפול. במהלכו של טיפול כזה, פוגשים המטפל והמטופל היבטים רבים ומורכבים של הנפש, כמו תכנים מודחקים, קונפליקטים לא מודעים ועוד. הרעיון העיקרי הוא להעלות תכנים לא מודעים למודע וכך לטפל בנושאים כאובים מהעבר, שממשיכים לנהל את חיינו באופן לא מודע, והפעלתם ביתר שאת בתקופות משבר, עלולה ליצור סימפטומים הפוגעים באיכות החיים ומחייבים פנייה לעזרה. חקירת הלא מודע והעלאת תכנים מודחקים ומעוררי חרדה למודע, היא תהליך עדין ומורכב שדורש זמן, ושכרו בצידו.
לשרותכם להלן הקוד האתי של הפסיכולוגים כפי שמופיע באתר הסתדרות הפסיכולוגים:
 |
| |    מבוא זהות המקצוע קוד האתיקה החלת קוד האתיקה העקרונות המנחים עקרון א' - קידום טובתם ורווחתם הנפשית של הלקוחות עקרון ב' - מקצועיות עקרון ג' - יושרה עקרון ד' - אחריות חברתית כללים להתנהגות אתית - מקצועית של פסיכולוגים הגדרות לקוח התערבות פסיכולוגית 1.יישום כללי האתיקה 1.1.ישום כללי האתיקה 2.1.קונפליקטים בין כללי אתיקה לבין מערכות כללים אחרות 3.1.התמודדות עם נושאים אתיים 4.1.שיתוף פעולה עם ועדת האתיקה 5.1.פעולת ועדת האתיקה 2. מקצועיות 1.2 פסיכולוגיה מקצועית 2.2 דרישת מיומנות מקצועית 3.2 תיעוד, שמירה ומסירה של רישומי התערבויות פסיכולוגיות 4.2 שמירה על רמת מומחיות 5.2 היעדר מיומנות מקצועית ספציפית 6.2 בעיות וקונפליקטים אישיים 3. סודיות ופרטיות 1.3 שמירה על סודיות 2.3 דיון בגבולות הסודיות 3.3 הפרת סודיות מקצועית 4.3 מזעור הפגיעה בפרטיות 5.3 שמירה על סודיות הרישומים 6.3 מידע חסוי במאגרי נתונים 7.3 שימוש במידע חסוי למטרות לימודיות או למטרות אחרות 4. הבניית הקשר המקצועי 1.4 מתן מיידע ללקוח 2.4 הסכמה להתערבות פסיכולוגית 3.4 חוזה מקצועי 4.4 שכר והסדרים כספיים 5.4 תשלום בעבור הפניה 5. יחסי פסיכולוג לקוח 1.5 יחסים מקצועיים ויחסים מדעיים 2.5 הענקת שירותים פסיכולוגיים ללקוחות שניתנים להם שירותים בעלי זיקה דומה על ידי אחרים 3.5 הימנעות מפגיעה 4.5 יחסים מקבילים 5.5 יחסים מיניים 6 .5 נאמנויות כפולות 7 .5 הפסקת הקשר המקצועי 8 .5 החלפת פסיכולוגים 9 .5 הפניית לקוחות ממסגרת ציבורית 01.5 בקשת המלצות מלקוחות 6. יחסים בין עמיתים 1.6 יחסים סולידאריים וקולגיאליים 2.6 שתוף פעולה מקצועי 7. אבחון והערכה 1.7 הערכה ואבחון פסיכולוגי 2.7 שימוש הולם במבחן 3.7 פירוש של תוצאות המבחן 4.7 הסברה ומסירה של תוצאות אבחון 5.7 שמירה על בטחון מבחן 6.7 הדרכת אנשים לא מוסמכים 7.7 מתן חוות דעת פסיכולוגית לבית המשפט 8. ייעוץ באינטרנט ובאמצעי התקשורת 9. אתיקה בהדרכה ובהוראה 1.9 האצלת סמכויות והדרכת כפופים 01. מחקר ופרסום מדעי 1.01 דאגה למשתתפי מחקר 2.01 אחריות על עוזרי מחקר 3.01 חלוקת אחריות במחקר 4.01 הסכמה להשתתף במחקר 5.01 הסכמה ביודעין לצילום או להקלטה במחקר 6.01 תמריצים למשתתפים במחקר 7.01 דאגה לחיות המשמשות את המחקר 8.01 מתן קרדיט בעבור פרסום 9.01 בודקים מקצועיים 11. פרסום 1.11 זיהוי 2.11 הצגה עצמית כנה ואמינה 3.11 פרסום עצמי זהות המקצוע ייעודה ומהותה של הפסיכולוגיה הוא פיתוח ידע מדעי ומקצועי באמצעות כלים פסיכולוגיים, כדי להבין את ההתנהגות האנושית וכדי שבני-אדם יבינו את עצמם ואת האחרים. הפסיכולוגים מיישמים ידע זה ובאמצעותו מתייחסים לסבלם של בני אדם, לשיפור תחושותיהם, הרגשותיהם, יכולותיהם ותפקודיהם במצבים אישיים, זוגיים, משפחתיים חברתיים וארגוניים. בעבודתם עוסקים הפסיכולוגים באבחון, בייעוץ ובטיפול, תוך שימוש בשיטות ובאמצעים פסיכולוגיים המבוססים על מחקר ועל תיאוריות פסיכולוגיות. המיומנויות המקצועיות של הפסיכולוגים נרכשות בלמידה ובהתמחות מקצועית פורמאלית. העיסוק בפסיכולוגיה מושתת על פיתוחן של מערכות אמון המחייבות פסיכולוגים לרמה גבוהה ביותר של שמירה על עקרונות ועל כללי התנהגות אתיים. קוד האתיקה קוד האתיקה קובע מערכת של עקרונות מנחים המשקפים את ערכי המקצוע ומגדירים את אחריותם של הפסיכולוגים בעבודתם. מהעקרונות המנחים נגזרים כללים להתנהגות אתית - מקצועית של פסיכולוגים המורים על הנחיות להתנהגות מקצועית ראויה. מטרת הניסוח המפורט של הכללים להתנהגות מקצועית- אתית היא לתת בידי הפסיכולוגים כלי שישמש אותם בקבלת החלטות מקצועיות נכונות, בהתאם לערכי המקצוע, ויהווה אמת מידה לשיפוט ההתנהגות המקצועית על פי אותם ערכים. הנחלת קוד האתיקה המורכבות של המקצוע והאחריות הרבה המוטלת על העוסקים בו מחייבת כל פסיכולוג להיות בקי בקוד האתיקה ובמכלול החוקים והתקנות הקשורים לעבודתו המקצועית ולפעול על פיהם. כמו כן עליו לפתח על בסיס כללים אלה חשיבה שתאפשר לו לפתור בעיות במצבים שבהם קיימים קונפליקטים בין ערכים לבין מחויבויות סותרות. ראוי כי הנחלת קוד האתיקה תהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות הלימוד וההכשרה למקצוע הפסיכולוגיה. עקרון א' - קידום טובתם ורווחתם הנפשית של הלקוחות בעבודתם המקצועית פועלים פסיכולוגים לקידום רווחתו הנפשית של הלקוח, למניעת סבלו ולהקטנתו, וכן, לקידום התפתחותו. זאת על-פי שיקולים מקצועיים ומתוך הכבוד הראוי לאדם, לערכיו, לזכויותיו, להגדרתו העצמית ולאוטונומיה שלו, כל עוד אלה אינם פוגעים באלו של האחר. במצבים של ניגוד אינטרסים או כאשר נוצרים קונפליקטים בין מחויבויות מתחרות, על הפסיכולוגים לעשות כל שביכולתם כדי להגיע לפתרון שיאפשר להם למלא את תפקידיהם בצורה אחראית וכדי למנוע נזק אפשרי או למזער אותו ככל האפשר. עקרון ב'-מקצועיות פסיכולוגים יפעלו בעבודתם על פי סטנדרטים גבוהים של ידע ושל מיומנות מקצועית, מתוך הכרה ברב-גוניות המקצוע ובמגבלות הידע, מתוך הכרה בגבולות יכולותיהם הספציפיות וניסיונם המקצועי ומתוך הבנת המשמעויות של פעולותיהם ולקיחת אחריות אישית לעשייתם המקצועית. כדי לשמור על רמה מקצועית נאותה, יקפידו הפסיכולוגים על התעדכנות ועל השתכללות מקצועית ומדעית מתמדת, שרלוואנטיות לשירות שאותו הם מעניקים, תוך שימוש במשאבים מדעיים ומקצועיים עדכניים. בתחומים בהם טרם גובשו סטנדארטים מקצועיים מוכרים, יפעילו הפסיכולוגים שיקול דעת המבוסס על ידע מדעי ומקצועי וינקטו אמצעי זהירות הולמים. הפסיכולוגים יפעלו בצורה אתית, יעודדו גישה והתנהגות אתית ראויה אצל סטודנטים, מתמחים, מודרכים ועמיתים. פסיכולוגים יקיימו התייעצויות עם עמיתים למקצוע, לרבות חברים בוועדת האתיקה. עקרון ג' - יושרה פסיכולוגים יפעלו מתוך יושרה במחקר, בהוראה ובעיסוק בפסיכולוגיה. בפעילויות אלו הם ינהגו ביושר, בכנות, בהגינות ובכיבוד הזולת. פסיכולוגים ידווחו אמת ויימנעו מהולכת שולל ומהטעיה בכל הצגת מידע הנוגע לעבודתם. פסיכולוגים יהיו מודעים לעצמם על מכלול אפיוניהם ויפעלו בדרכים שיצמצמו ככל האפשר השפעות שליליות של אלה על עבודתם. פסיכולוגים יהיו מודעים לכוח ולהשפעה שמערכת היחסים המקצועית מקנה להם, ולא ישתמשו בם לניצול לרעה של לקוחותיהם או לכל מטרה שאיננה בתחום תפקידם המקצועי. עקרון ד' - אחריות חברתית פסיכולוגים יכבדו בני אדם באשר הם, ויהיו מודעים להבדלים אישיים ותרבותיים-חברתיים בין בני אדם. בעבודתם עם לקוחות מרקעים שונים יתאימו ככל האפשר את שיטות עבודתם לאפיונים ולצרכים המיוחדים של כל מטופל ושל כל מי שמבקש התערבות פסיכולוגית. פסיכולוגים יהיו מודעים לאחריותם המקצועית והמדעית לקהילה ולחברה בה הם עובדים וחיים. הם יישמו ויביאו לידיעת הציבור את ידיעותיהם בפסיכולוגיה במטרה לתרום לרווחת בני האדם. פסיכולוגים יעשו כל שביכולתם לשמירה על כבוד המקצוע, כבודה של הקהילייה המקצועית ולסולידריות בתוכה תוך מחויבות לקוד האתיקה. הגדרות: "לקוח" - מטופל, מטופל של מודרך, מודרך, נועץ וכל מי שמבקש או מבקשים בעבורו התערבות פסיכולוגית. "התערבות פסיכולוגית" - טיפול, אבחון, הערכה, שיקום, ייעוץ או הדרכה מקצועיים בתחום העיסוק בפסיכולוגיה. 1. יישום כללי האתיקה 1.1 יישום כללי האתיקה א. הפסיכולוגים יכירו את כללי האתיקה, יפעלו להפצתם במסגרת תפקידיהם, יעקבו אחרי שינויים ועדכונים שלהם ויפעלו על פיהם בכל תחומי עבודתם המקצועית. ב. הפסיכולוג יימנע מכל התנהגות או פעולה שאינן עולות בקנה אחד עם הקוד האתי של הפסיכולוגים ועלולות לפגוע בלקוחותיו, בו ובכבוד המקצוע. 2.1 קונפליקטים בין כללי אתיקה לבין מערכות כללים אחרות א. במקרה של סתירה בין כללי ההתנהגות על פי הקוד האתי של הפסיכולוגים ובין הכללים של מערכות אחרות (חוק, דרישות ארגוניות) הפסיכולוגים יינקטו צעדים לפתרון הולם לקונפליקט, במטרה שלא תהיה הפרה של קוד האתיקה. ב. במקרים חריגים כשנוצרים תנאים שבהם הפסיכולוג נאלץ להפר את אחד מהכללים להתנהגות האתית המקצועית, עליו ליידע בכך את הלקוח, ובמידת האפשר רצוי לפני נקיטת הפעולה. 3.1 התמודדות עם נושאים אתיים כאשר פסיכולוג אינו בטוח האם מצב מסוים או פעולה מסוימת יפרו את כללי האתיקה הללו, עליו להתייעץ עם עמיתים או עם ועדת האתיקה של הפ"י כדי לבחור תגובה הולמת. 4.1 שיתוף פעולה עם ועדת האתיקה הפסיכולוגים ישתפו פעולה עם הליכי ועדת האתיקה וייענו לכל פניותיה. חוסר שיתוף פעולה הוא כשלעצמו הפרה אתית. 5.1 פעולת ועדת האתיקה ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל פועלת על פי תקנון ה.פ.י., ושואבת ממנו את סמכותה 2. מקצועיות 1.2 פסיכולוגיה מקצועית א. פסיכולוגים ינקטו בעבודתם המקצועית רק שיטות ואמצעים פסיכולוגיים המבוססים על ידע ושיקול דעת מדעי ומקצועי. ב. פסיכולוגים המשלבים בעבודתם המקצועית גם טכניקות ניסיוניות או כאלה שלא מתחום הפסיכולוגיה וכן גישות ושיטות לא קונבנציונאליות המבוססות על אמונה או על השפעות תרבותיות, חובתם ליידע את הלקוח על כך ולנקוט את כל האמצעים הראויים על מנת להגן על טובת לקוחותיהם וכדי להימנע מגרימת נזק להם. 2.2 דרישת מיומנות מקצועית א. פסיכולוגים ילמדו, יעסקו במחקר ויספקו שירותים פסיכולוגיים הדורשים השכלה, מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת - רק אם יש להם אותה ההשכלה, המומחיות, המיומנות או ההכשרה כאמור, או אם הם נמצאים בהכשרה מעשית במסגרת לימודיהם או מתמחים בפסיכולוגיה ופועלים תחת הדרכה כחוק. ב. הפסיכולוגים יהיו רשאים לספק שירותים, ללמד או לעסוק במחקר בתחומים שהם חדשים לגביהם או בתחומים הכוללים שימוש בשיטות חדשות להם - רק אחרי שילמדו או יקבלו הכשרה תחת פיקוח ו/או ייעוץ הולמים מאנשים בעלי מיומנות והכשרה מקצועית מוכרת בתחומים או בשיטות אלו. ג. הפסיכולוגים יציגו במקום נראה לעין בחדר עבודתם תעודות המעידות על הכשרתם ועל הסמכתם המקצועיות. ד. בתחומים מקצועיים, שבהם אין סטנדרטים מוכרים להכשרה, ינקטו הפסיכולוגים צעדים אחראיים על-מנת להבטיח את מיומנות עבודתם וכדי להגן על לקוחות, סטודנטים, אנשים המשתתפים במחקרים שהם עורכים ואחרים מפני כל נזק אפשרי. ה. כאשר ידע מקצועי או מדעי קובע שהכרת מאפיינים ייחודיים של לקוחות כגון: גיל, מין, מגדר, מוצא אתני או לאומי, אמונה דתית או אידיאולוגית, ערכים, עמדה פוליטית, תרבות, נטייה מינית, נכות, לקויות שונות, שפה, מצב סוציו-אקונומי וכד' , חיוניים למתן שירות יעיל או למחקר, הפסיכולוגים ירכשו את ההכשרה ואת האימון הנחוצים כדי להבטיח את טיב השירות או יפנו את הלקוח למומחה מתאים. 3.2 תיעוד,שמירה ומסירה של רישומי התערבויות פסיכולוגיות א. פסיכולוגים יתעדו את עבודתם המקצועית ברמת פירוט ואיכות המתארת את תהליך עבודתם ברמה הנדרשת לשמירה על רמה מקצועית ולרציפות, המשכיות ובקרה, תוך שמירה על כללי הסודיות. ב. הפסיכולוגים ינהלו את הרישומים באופן שוטף בצורה שתאפשר להיענות בעת הצורך לדרישות לקוחותיהם. 4.2. שמירה על רמת מומחיות הפסיכולוגים ינקטו מאמצים מתמידים לשמור על מיומנותם המקצועית, על רמה גבוהה של התעדכנות במידע מקצועי ומדעי בתחום פעילותם, ועל התעדכנות שוטפת בכללי האתיקה והחוקים הנוגעים לעבודתם המקצועית, ויסתמכו על ידע זה בכל תחומי עיסוקיהם המקצועיים. 5.2 היעדר מיומנות מקצועית ספציפית פסיכולוגים החסרים את המיומנות לביצוע התערבות פסיכולוגית ספציפית הנדרשת ללקוח, יפנו את הלקוח לאיש המקצוע המתאים. 6.2 בעיות וקונפליקטים אישיים פסיכולוגים חייבים להיות מודעים לעצמם: לערכיהם ולאמונותיהם האישיות, לנטיותיהם, לתכונותיהם, לרגשותיהם, לצורכיהם , לנתוניהם ולמגבלותיהם. על הפסיכולוגים להכיר בכך שכל אלה וכן בעיות וקונפליקטים אישיים שלהם עלולים לפגוע ביעילותם המקצועית. לפיכך: א. הפסיכולוגים יהיו ערניים לסימנים המורים על בעיותיהם האישיות ויוודאו כי אלה לא יפגעו ככל האפשר בעבודתם. ב. כאשר פסיכולוג מודע לכך שבעיותיו האישיות עלולות לפגום בביצוע נאות של חובותיו הקשורים לעיסוקו המקצועי, עליו לנקוט אמצעים מתאימים - כגון קבלת ייעוץ או סיוע מקצועי. במידת הצורך עליו להגביל את עבודתו המקצועית או אף להפסיקה. 3. סודיות ופרטיות 1.3 שמירה על סודיות א. הפסיכולוגים יכבדו את זכות הסודיות והפרטיות של אלו שאיתם הם עובדים - כולל לקוחות, משתתפי מחקר, עמיתים או יועצים; לשם כך ישמרו בסוד כל מידע שהגיע אליהם תוך כדי עיסוקם המקצועי או בעקבותיו וינקטו אמצעי זהירות, תוך הכרה בחוקי הסודיות, ו/או בכללים מוסדיים ו/או מקצועיים ו/או מדעיים. ב. לעובדים שאינם פסיכולוגים (עובדי מנהל ומשק, עוזרי מחקר וכדומה) לא תותר נגישות לחומר על לקוחות, אלא אם הדבר נחוץ למילוי תפקידם ולאחר שהתחייבו בכתב לשמירה על סודיות. ג. הפסיכולוגים חייבים בשמירת כללי הסודיות על כל מידע על לקוח שהגיע אליהם תוך כדי עיסוקם המקצועי גם לאחר שהקשר המקצועי איתו הסתיים. ד. החובה לשמור על סודיות ועל פרטיותו של הלקוח תחול גם לאחר מותו של הלקוח. ה. על הפסיכולוגים להיערך לאפשרות של הפסקת עבודתם באופן מתוכנן או פתאומי, ולדאוג לסידורים הנאותים לשמירה על המידע שצברו, לרבות הרשומות הרפואיות והטיפול בהן לאחר הפסקת עבודתם. 2.3. דיון בגבולות הסודיות א. הפסיכולוגים יבהירו ללקוחותיהם ולארגונים שאיתם יצרו קשר מקצועי עסקי או מדעי את כללי שמירת הסודיות, לרבות הגבלות סודיות החלות במסגרות של טיפול קבוצתי, זוגי ומשפחתי או ייעוץ ארגוני-תעסוקתי וכד', וכן הגבלות לגבי השימושים האפשריים במידע המופק תוך כדי מתן השירות. ב. הבהרת כללי הסודיות תתקיים בתחילת הקשר וכן בכל פעם שחלות נסיבות חדשות, על פי אותן נסיבות. 3.3. הפרת סודיות מקצועית א. פסיכולוגים ימסרו מידע סודי שהושג בתהליך עבודתם רק למטרות מקצועיות חיוניות ועל פי הוראות החוק או בהסכמת הלקוח ו/או מייצגיו החוקיים ותוך שיקול דעתם המקצועי. ב. כאשר פסיכולוג נדרש למסור מידע ולהפר סודיות על פי חוק, עליו ליידע את הלקוח ולפעול ככל יכולתו לשמירת הסודיות ולהגנה על הפרטיות של הלקוח, על מנת לא לפגוע בו. 4.3 מזעור הפגיעה בפרטיות א. כדי לצמצם עד למינימום את הפגיעה בפרטיותו של הלקוח, על הפסיכולוגים לכלול בדיווחים ובייעוצים הנדרשים, בכתב ובעל פה, רק מידע הנדרש למטרת הייעוץ או הדיווח. ב. הקלטה ו/או צילום ו/או צפייה במראה חד-כיוונית וכן נוכחותו של אדם נוסף בעת מתן השירות או במהלך מחקר יתקיימו רק לאחר השגת הסכמה של המשתתף במחקר, הלקוח, או מייצגיו החוקיים. 5.3 שמירת סודיות הרישומים פסיכולוגים ישמרו על סודיות ראויה בכתיבה, באחסון, בגישה, בהעברה ובשימוש ברישומים שבאחריותם, בין אם הם כתובים, בין אם הם מוקלטים ובין אם הם נמצאים בכל צורה אחרת. 6.3 מידע חסוי במאגרי נתונים א. אם מידע חסוי הנוגע למקבלי שירותים פסיכולוגיים מוכנס לבסיס נתונים או למערכת רישום בהיתר ועל-פי דין, והוא זמין לאנשים שלא אושרה להם גישה אליו על-ידי מקבל השירותים, הפסיכולוגים ישתמשו בקודים או בשיטות אחרות כדי למנוע הכללת מזהים אישיים (כגון שם, מספר זהות וכד'). ב. אם דו"ח מחקר, המאושר ע"י ועדת בדיקה מוסדית או על-ידי גוף דומה, מחייב הכללת סימני זיהוי אישיים, יימחקו סימנים אלה שהוכנסו לשם כדין, לפני שהמידע הופך זמין לאחרים, אלא אם כן תתקבל הסכמת הלקוחות לזיהוים. 7.3 שימוש במידע חסוי למטרות לימודיות או למטרות אחרות פסיכולוגים לא יחשפו בכתביהם, בהרצאותיהם או באמצעי תקשורת אחרים, מידע חסוי שהשיגו במהלך עבודתם אשר מאפשר זיהוי אישי של לקוחותיהם (אינדיבידואליים או ארגוניים), מודרכיהם, סטודנטים, אנשים הלוקחים חלק במחקר שלהם או מקבלי שירות אחרים שלהם - אלא אם כן האדם או הארגון נתן לכך מראש אישור בכתב. 4. הבניית הקשר המקצועי 1.4 מתן מיידע ללקוח א. בהתערבות פסיכולוגית מכל סוג - לפרט, לקבוצה או לארגון - יתנו הפסיכולוגים מראש ככל שאפשר מידע הולם על אופייה של ההתערבות, על מסלולה הצפוי ועל הנהלים הקשורים בה כגון: שכר, שמירה על סודיות, מקום וזמן תוך שימוש בשפה מובנת ללקוח. כך יתן הפסיכולוג הסבר גם לגבי התוצאות והמסקנות האפשריות של ההתערבות עם סיומה ומידע על חלופות התערבות נוספות. ב. הפסיכולוגים יענו בשפה מובנת ללקוחותיהם על שאלותיהם בנוגע להתערבות הפסיכולוגית, לכללים ולנהלים הכרוכים בה. ג. כאשר ההתערבות הפסיכולוגית נוגעת למספר לקוחות או גורמים, הפסיכולוגים יבהירו לפני תחילת ההתערבות את טיב מערכת היחסים עם כל צד. הבהרה זאת תכלול את תפקידו של הפסיכולוג, מחויבותו לכל צד, מהו השימוש הסביר בהתערבות שנעשתה, בתוצאותיה או במידע שהושג. אם צפויות מגבלות על הסודיות, יציינו זאת הפסיכולוגים במפורש. ד. כאשר מתבקשת התערבות שיש בה ניגוד אינטרסים בין הלקוחות, הפסיכולוגים יבהירו מראש את אחריותם לכל צד ובמידת הצורך ייוועצו בחבר למקצוע. ה. בכל קשר עם לקוח, הפסיכולוג יגלה את כל הקשור למומחיותו ולדרגתו המקצועית על פי החוק. 2.4 הסכמה להתערבות פסיכולוגית א. פסיכולוגים יערכו התערבויות מקצועיות רק למי שנתן את הסכמתו לכך בכתב או בעל פה. ב. כאשר הלקוח איננו כשיר לתת הסכמה (קטין או פסול-דין), על הפסיכולוגים לבקש ולקבל הסכמה ממי שמוסמך כחוק לתת הסכמה זו. עם זאת - עליו להסביר ללקוח, שיקבל את ההתערבות, את פרטי ההתערבות המקצועית ותנאיה, באופן התואם את יכולותיו הפסיכולוגיות של הלקוח, ותוך התחשבות בהעדפותיו ובטובתו , ועליו לקבל ככל האפשר גם את הסכמתו לשירות. ג. כאשר ההתערבות המקצועית נעשית בילדים שהוריהם מצויים בסכסוך, בתהליכי פירוד או בגירושים, יש לקבל מראש בכתב או בעל פה את הסכמת שני ההורים, לביצוע ההתערבות המקצועית. ד. במידה ואין אפשרות ליצור קשר עם אחד ההורים, או לקבל את הסכמתו להתערבות, יש לפנות לפקידת סעד לחוק נוער או לבית המשפט לענייני נוער, על מנת לקבל היתר לקיים את ההתערבות בהסכמת הורה אחד בלבד. 3.4 חוזה מקצועי החוזה המקצועי בכתב או בעל פה, הוא הסכם בין הפסיכולוג לבין הלקוח והוא מחייב את שניהם. החוזה יכלול, בין השאר, את פירוט תפקידיהם של הפסיכולוג והלקוח בקשר המקצועי ביניהם, את תדירות הפגישות, את משך הפגישות, את סדרי התשלום ועדכון המחירים. כמו-כן יכיל החוזה נהלים מוסכמים לגבי ביטול פגישות, היעדרויות צפויות ולא צפויות או איחורים משני הצדדים, נהלים לגבי מסירת דו"חות, סידורים מיוחדים למצבי חירום, והבהרת הסודיות המקצועית וגבולותיה לרבות שימוש באמצעים כגון הקלטה, צילום וכדומה. 4.4 שכר והסדרים כספיים א. פסיכולוגים לא ינצלו התקשרות מקצועית לשם קבלת טובות הנאה פרט לשכר הכספי המגיע להם. ב. כשמתעוררים אילוצים כספיים העלולים להשפיע על המשך ביצוע ההתערבות הפסיכולוגית, על הפסיכולוג לדון על כך עם הלקוח בהקדם האפשרי, וכמו כן עליו לדון עם הלקוח על פתרונות אפשריים לבעיה. ג. כשלקוח אינו משלם כמוסכם בעבור השירותים, מהווה הדבר הפרת החוזה בין הפסיכולוג לבין לקוח. במקרה כזה יהיה הפסיכולוג רשאי לנקוט אמצעים, לרבות אמצעים משפטיים כדי לגבות את שכרו. נקיטת אמצעים כאלה לאחר אזהרה אינה מהווה הפרה של הקוד האתי. 5.4 תשלום בעבור הפניה פסיכולוגים לא יקבלו תשלום בעבור תיווך והפניית לקוחות מהגורם אליו נעשתה ההפניה. .5 יחסי פסיכולוג - לקוח 1.5 יחסים מקצועיים ויחסים מדעיים התערבות פסיכולוגית היא שירות מקצועי הניתן על ידי פסיכולוגים רק במסגרת תפקיד או מערכת יחסים מקצועיים או מדעיים מוגדרים, וזאת לאחר קבלת הסכמה מדעת של מקבל השירות או מייצגו החוקי. 2.5 הענקת שירותים פסיכולוגיים ללקוחות שניתנים להם שירותים בעלי זיקה דומה על ידי אחרים פסיכולוגים רשאים להציע או לספק שירותים פסיכולוגיים ללקוחות שכבר מקבלים שירותים בעלי זיקה דומה מאיש מקצוע אחר (פסיכיאטר, עובד סוציאלי, פסיכולוג בעל מיומנות ייחודית), אך מוטלת עליהם האחריות לשקול בזהירות את נושאי ההתערבות ואת רווחתו הפוטנציאלית של הלקוח,לדון עימו על נושאים אלו ולקבל את הסכמתו לפנייה אל נותן השירות האחר. זאת כדי להקטין עד למינימום את הסיכון לבלבול ולקונפליקט. 3.5 הימנעות מפגיעה א. ככלל, פסיכולוגים לא ינצלו לרעה את כוחם ואת השפעתם המקצועיים ובפרט על לקוחותיהם ובני משפחתם, ועל האנשים שעליהם הם מופקדים במסגרת פיקוח, הדרכה, הערכה או סמכות אחרת. ב. הפסיכולוגים יעשו ככל יכולתם כדי להימנע מגרימת נזק ללקוחותיהם, למודרכיהם, לתלמידיהם, ולמשתתפי מחקר שהם עורכים. כאשר אי-אפשר למנוע פגיעה המהווה חלק הכרחי בהתערבות המקצועית, יפעל הפסיכולוג על מנת לצמצמה ככל האפשר. ג. בפעילויות הקשורות לעבודתם, הפסיכולוגים יכבדו את זכות הזולת להחזיק בערכים, בגישות ובדעות השונים משלהם ולכבד ערכים וגישות אלה. הפסיכולוגים יפעלו ללא אפליה על רקע הבדלים אישיים ו/או תרבותיים-חברתיים. במקרה של קיום הבדלים שאינם ניתנים לגישור, ישקלו הפסי
Web Hosting
·
Blog
·
Guestbooks
·
Message Forums
·
Mailing Lists Allwebco Web Templates · Build your own toolbar · Accept Credit Cards · Audio, Fonts, Clipart powered by  bravenet.com
|